נְשָׁמָה

בקבלה, הנשמה אינה "עוד שם ל-האני" - היא ניצוץ ממש מהאין-סוף שהתלבש בגוף. שלוש משמעויות מרכזיות: (1) "חלק אלוה ממעל" - הנשמה מחוברת תמיד למקורה, גם אם האדם לא מרגיש זאת; (2) כלי - מכשיר לקבל וליתן אור; (3) שליחות ספציפית - כל נשמה נושאת תיקון ייחודי שאף נשמה אחרת אינה יכולה לממש. הנשמה היא לא "האדם שחי בגוף" - היא הניצוץ שנשלח לתוך הגוף כדי לממש דרכו את התיקון.