נֶצַח וְהוֹד

הספירות השביעית והשמינית - ה"ירכיים" של אדם קדמון. שתיהן נדחקות לעיתים לאחור בתיאורים פופולריים של קבלה, אך יחד הן בסיס כל תנועה. נֶצַח פירושו "ניצחון" אבל גם "נצחיות" - כוח הרצון הטהור, המניע הדוחף קדימה ללא פשרות. הוֹד פירושו "הוד והדר" - לא תשבחות חיצוניות אלא יכולת ההכרה בתוצאות הרצון; ה"תודה" הפנימית שמאפשרת לרצון להיות מושלם. הפרדוקס: נצח ללא הוד הוא תשוקה שלעולם אינה מספקת; הוד ללא נצח הוא הכרת תודה שאינה מובילה לשום מקום. כמו שתי רגליים - שתיהן חייבות לפעול יחד כדי שתהיה תנועה. בנבואה: נצח קשור לקבלת ההתגלות, הוד - להעברתה בצורה שאחרים יכולים לקבל.