שמונה התמות הטרנספורמטיביות של יציאה מהגוף

ממצאי מחקר תואר שני בפסיכולוגיה טרנספרסונלית על אנשים שחוו יציאה מהגוף. שמונה השפעות חזרו אצל המשתתפים, בלי קשר לתוכן היציאה או לדרך שבה קרתה, לחלל או לחדר השינה: 1. זרז למוטיבציה: שינוי חיים אחרי היציאה, כמו פרידה, החלפת קריירה או מעבר מדינה, בדומה לחוויות סף מוות. 2. ירידה בפחד מהמוות: גם אתאיסטים ואגנוסטיים מדווחים "אני לא יודע מה קורה, אבל אני יודע שמשהו ממשיך". לפי המחקר זה קורה אפילו אחרי יציאה מדומה במציאות מדומה. 3. שלווה פנימית: פחות אחיזה וצורך לשלוט. 4. פרספקטיבות חיים חדשות. 5. מודעות עצמית: טראומות, דפוסים וטריגרים עולים לפני השטח. 6. אינדיבידואליות: מי שחי תחת לחץ של הורים או חברה מרגיש יותר מחובר לעצמי ובטוח להחליט מתוכו. 7. הערכה מחדש של קשרים: שחרור קשרים רעילים ויצירת חברויות חדשות. 8. אמונות רוחניות חדשות, או חיזוק של קיימות. לפי המחקר שני גורמים קובעים את עומק ההשפעה: התדירות, ומספר ה"רכיבים" בחוויה (יציאה, תנועה, מפגש עם ישות, מעבר ממד, חזרה). הרגש הדומיננטי פרדוקסלי: פחד או יראת כבוד, אחד משני הקצוות. יציאות נטו להגיע בצמתים ובנקודות מעבר בחיים, ולכן המחקר מציע שהן משמשות "מדיום" לעצמי חדש שצריך לעלות בעקבות שינוי נסיבות. המחקר שופט את היציאה "לפי הפירות ולא לפי השורשים": בלי להכריע אם היא אמיתית, לפי ההשפעה שלה על החיים. בהשוואה לחוויית סף מוות, היציאה היזומה היא דרך בטוחה שאפשר לחזור עליה להגיע לאותן השפעות.