תפיסה פוליפזית
Polyphasic vs Monophasic Perception
מסגרת אנתרופולוגית: תפיסה פוליפזית היא גישה למצבי תודעה מרובים כ"דרכי ידיעה": חלומות, מדיטציה, פסיכדליה, יציאה מהגוף, ואפילו רעיון שעולה במקלחת או מצב זרימה. תרבויות פוליפזיות, לרוב ילידיות, פונות לשם באופן שוטף לקבלת תובנה והכוונה. תרבויות מונופזיות, לרוב מערביות, מסתמכות רק על ערות רגילה. בהרצאות הטענה היא שיש לזה מחיר בבריאות הנפשית, כי בלי גישה לחלומות ולתובנות הטראומה נשארת סגורה, וגם בסביבה: מחקר אנתרופולוגי שמובא שם מצא שתרבויות פוליפזיות יותר מטפלות טוב יותר בטבע, דרך אמפתיה ותחושת תלות הדדית. התפיסה הפוליפזית מופיעה גם כאחת ההשפעות של יציאות חוזרות.
המשל: "בית עם שישה חדרים, ואנחנו חיים רק באחד". המשך מעשי של הרעיון: לחזור לחיים פוליפזיים, דרך יומן חלומות, תרגול היפנגוגי ושיתוף חוויות, מתואר כאחת ההשפעות החברתיות האפשריות של התרגול.