דרך עם לב

שאלה אחת שבודקים מולה כל דרך: "האם לדרך הזו יש לב?" כל הדרכים זהות במובן אחד: הן לא מובילות לשום מקום. לאחת יש לב ולשנייה אין. דרך עם לב עושה את המסע משמח, וכל עוד הולכים בה אתה אחד איתה. היא מחזקת, וההליכה בה קלה, בלי שצריך להתאמץ לאהוב אותה. דרך בלי לב מחלישה, דורשת עבודה קשה אפילו כדי ללכת בה, וגורמת לקלל את החיים. את הדרך בוחנים מקרוב ובכוונה, כמה פעמים שצריך, ושואלים את השאלה לבד. אין שום פגיעה, בעצמך או באחרים, בעזיבת דרך כשהלב אומר לעזוב. התנאי: ההחלטה להמשיך או לעזוב צריכה להיות נקייה מפחד ומשאפתנות. לפי המסורת זו שאלה ש"רק אדם זקן מאוד שואל".