פרה-פסיכוזה פוסט-סומטית

מצב שבו התודעה כבר איבדה את הגוף אבל חושבת ומרגישה שהיא עדיין בתוכו. הגוף האסטרלי הוא העתק של הפיזי, ואחרי מוות המוח המודעות מעורפלת: אין ריאות ומרגישים שנושמים, אין קיבה ומרגישים רעב, אין איברי מין ומרגישים עוררות. לפי המודל אחד האובדנים הגדולים אחרי המוות הוא אובדן האנרגיה החייתית, המינית והרגשית, וזה מקור שכיח למצב. הדוגמאות: בעל הבית שממשיך לגור בביתו ומגרש כמו פולש את מי שמגיע לעזור לאחד הילדים, בעל המאפייה שמנסה לשרת את הלקוחות הוותיקים ועוקב אחרי לקוחה עד הבית, והקמצן שמנסה למנוע את חלוקת הכסף ומקלל קרוב חלש. מקשרים את זה להעלאה מתמדת של מתים בזיכרון: אדם מבוגר ומריר שמספר שוב ושוב, בעוקצנות או בעוינות, סיפורים על מישהו שמת, "מזמן" אותו, והמת המבולבל מגיע כי "הדומה מושך את הדומה". נוצר מעגל פתולוגי שבו שניהם תקועים זה בזה חמש שנים, עשור ויותר, ולפעמים מי שהתמכר להעלאות מת זמן קצר אחרי שהם משתחררים. לפי המודל שיטיון סנילי עשוי במקרים מסוימים לקצר את תקופת הפרה-פסיכוזה אחרי המוות.