סִיבָּה הוֹפְכִית

מניע שבו האדם מנסה ליצור שינוי באדם אחר או בעולם החיצוני כדי להשיג בעקיפין שינוי רצוי במצבו הפנימי. הסיבה נקראת הופכית משום שכיוון הפעולה הגלוי מופנה החוצה, בעוד שהתוצאה המבוקשת באמת נמצאת פנימה. לדוגמה: ניסיון לפגוע באחר כדי להרגיש טוב יותר; ניסיון לשלוט כדי להרגיש ביטחון; ניסיון לגרום לאחר לקנא כדי להרגיש בעל ערך. במסגרת המודל, סיבה הופכית היא למעשה סיבה אוהבת שטרם נחשפה. החקירה ממשיכה: אם הוא יסבול - מה זה ייתן לי? איך ארגיש? איזה צורך שלי אמור להתמלא? זיהוי סיבה הופכית משמש כסימן שהחקירה עדיין לא הגיעה לשורש.