מחסום המים הזורמים
Running Water and Electrical Grounding against Negs
הגילוי המרכזי: נגים לא חוצים מים זורמים שמוארקים לאדמה. בסיפור המכונן (1995), בארוחת ערב, הוא סבל מהתקפה של כאבי עצב בגב ובירך שנעלמו ברגע שעבר את שער החצר, וחזרו בכל פעם שחזר. בניסוי חוזר גילה שהגבול הוא קו צנרת המים מתחת למדרכה, ושהנג "כלוא" באזור שתחמו צינורות עם מים זורמים. מאז, לפי עדותו, בדק את השיטה על עצמו ועל רבים, כולל ילדים ותינוקות: אדם תחת התקפה שחוצה צינור גינה שמזרים מים "משתחרר מיד", וההתקפה חוזרת אם חוצים בחזרה.
ההסבר המוצע: לנגים יש רכיב אלקטרומגנטי, ומים זורמים מייצרים מתח ושדה אלקטרומגנטי. כמו מסרק טעון שמושך זרם מים דק, המטען של הנג "נמשך" אל המים ומתפזר עד המאגר, מוארק עמוק, ו"מוסר ממנו המימוש" (לא מושמד, נבלע באדמה). כפות הרגליים, שמחוברות לשכבת האנרגיה שעל פני האדמה, הן לפי המודל תמיד נקודת הכניסה הראשונה. מכאן ההסבר שהוא מציע למקלחות ארוכות אצל אנשים במשבר, ולמסורות שבהן רוחות וערפדים לא חוצים מים זורמים.