סלגיה דו דלמה

לפי טנטרת האם, הדאקיני שמגינה ושומרת על השינה הקדושה. שמה (gsal-byed-gdos-bral-ma) מתורגם "זו שמבהירה מעבר למושג", והיא "הזוהר שמוסתר בתוך החושך של השינה הרגילה". ביום מדמיינים אותה לבנה וזוהרת, גופה שקוף ועשוי אור, סכין מעוקלת בידה הימנית וקערה מגולגולת בשמאלית, יושבת בלב על דיסקת ירח לבנה, מעל דיסקת שמש זהובה ולוטוס כחול בעל ארבעה עלים. בתרגול השינה עצמו היא חסרת צורה, ומדמיינים אותה רק כטיגלה, כדור אור, כי עובדים ברמת האנרגיה. לפי המודל מתחברים אליה לאורך היום: מציעים לה מה שאוכלים ושותים, מדברים איתה ונותנים לה "להזכיר" לחזור לנוכחות, עד שגם רגש שלילי מזכיר אותה, כמו פעמון במקדש. מי שהקשר הזה זר לו יכול לראות בה סמל שמכוון את הכוונה, והעיקר הוא המסירות והעקביות. בסופו של דבר "להפוך לה" פירושו להישאר בטבע התודעה.