הַדְמָיָה חוּשִׁית־תְּנוּעָתִית

שם עצם, נקבה | תחום: חוויות חוץ־גופיות (OBE), חלימה צלולה הגדרה: טכניקת השראה המבוססת על יצירת הדמיה מנטלית של תנועה ופעילות חושית מנקודת מבטו של גוף מדומיין. המתרגל מדמה את עצמו נע במרחב, נוגע בחפצים ומקיים אינטראקציה עם סביבתו, תוך ניסיון לחוות את התחושות כאילו הן מתרחשות בפועל ולא רק לדמיין אותן באופן חזותי. מנגנון הפעולה: העמקת ההזדהות החושית עם הגוף המדומיין עד למעבר מהדמיה רצונית לחוויה תפיסתית עצמאית, שבה התנועה והחישה נחוות כממשיות. שימוש: השראת חוויה חוץ־גופית או כניסה למצב הפאזה (The Phase). הרחבה: מדמיינים בכל הכוח שכבר נפרדו מהגוף ומבצעים העמקה: הולכים בחדר, מסתכלים מקרוב על הכול, נוגעים בדברים ומגבירים כל תחושה. כך מדלגים על יצירת המצב ועל ההיפרדות, והתפיסה המדומיינת הופכת בהדרגה לתחושה אמיתית של להיות בחדר. לפי מתרגלים מנוסים רבים זו "הטכניקה הטובה מכולן". הכותב מסביר שהיא עובדת היטב למנוסים וקשה למתחילים, כי ביקיצה כבר נמצאים בפאזה, ולכן המשימה היא רק להעמיק אותה.