אותיות שעולות מהחזון

בטיבטית סְנָאנְג-בָּה-יִי-גֶר-שָׁאר: הופעה ספונטנית של אותיות בחזון, שמוזכרת בביוגרפיות של מאסטרים. מתועדת חוויה כזו בעלייה לרגל בנפאל ב-1984. בחלום, "קול" הנחה את החולם דרך שלבים של הרפיה: קודם הנשימה ואחר כך הגוף, עד מצב שנקרא בחלום "סמאיה", ומשם הלאה לרפיה עמוקה יותר שנקראה "דהרמדהאטו" (בהקשר הזה אלה שמות לדרגות הרפיה, ולא המשמעות הרגילה שלהם). אז הופיעה טיגלה, ובתוכה כותרת של טקסט, ואחריה הטקסט עצמו, עמוד אחרי עמוד, "כמו על מסך קולנוע". כל קטע שלא היה ברור חזר כשחשב שאינו ברור, "כאילו היה לו שלט רחוק". בכל פעם שהתעורר, בגלל קור, רוח או שיעול מאוהל סמוך, התחיל שוב מההתחלה. לקראת הבוקר המילים מילאו את כל החלל, וכשהתעורר הן נשארו בשמיים עוד רגע, בעיניים פקוחות. לפי המודל תופעה דומה קרתה לו גם בנסיגה בנורווגיה.