עליונות

צל שמופיע בשתי צורות: עליונות גלויה (התנשאות, רברבנות) ועליונות מוסווית, שמתחפשת לענווה. האדם מרגיש בפנים שהוא טוב, חכם או ער יותר מהסובבים, ועוטף את זה בשפה של צניעות כי הראווה הגלויה אינה מקובלת חברתית. העליונות וההקטנה העצמית הן שני קצוות של אותו ציר: שתיהן נולדות כמעט תמיד מרגע של "פחות מ". אחת הדרכים הערמומיות של הצל הזה היא פנטזיית ה"הייתי יכול": כל עוד לא מנסים באמת, אפשר להישאר בעליונות דמיונית בלי להעמיד אותה למבחן. עליונות בריאה היא היכולת לראות בבירור, בלי איום ובלי התנשאות: בתחום הזה אני חזק יותר, ובתחום הזה השני חזק יותר. העבודה: הבדלה (לזהות "זה עכשיו עלה" בלי להתמזג), ואז העברת המיקוד למה שמצוין באדם שמולך.