הריק

המצב שמגיע בסוף המעבר אל מחוץ לגוף, כשכמעט כל הקשר עם החושים הפיזיים נותק. לכל היותר עוד נשמעים קולות מבחוץ, עמומים ומעוותים. נקרא גם "סביבה של תפיסה מינימלית". הריק חשוך בדרך כלל, אבל יש לו עומק של מרחב, כמו להסתכל לחלל החיצון, ולפעמים מופיעות בו נקודות אור צבעוניות כמו כוכבים. החושך הזה שונה מהחושך השטוח של עיניים עצומות. הריק הוא מצב תודעה עמוק מאוד, שמחפשים אותו במסורות המזרח וקשה להגיע אליו במדיטציה או בהיפנוזה. בדרך כלל הוא מתגלה רק כשהגוף הפיזי נרדם. ממנו אפשר לנוע לכל מקום, וממנו קל להגיע לשדות המאגר ולשמוע את רצועת H. כשנכנסים לסביבה ורוצים לצאת ממנה, חוזרים אל הריק: מצמצמים את האינטראקציה עם הסביבה ושומרים על עמדה מנותקת, וזה מאריך מאוד את היציאה.