מעבר אסומטי ומעבר פראסומטי

שתי דרכים לעבור לתוך המצב שמחוץ לגוף, לפי מה שהקשב נשאר עליו בזמן המעבר. במעבר פראסומטי הקשב נשאר בחלקו על תחושות המגע. כשהקלט החושי דועך, תחושת גוף לא-פיזי מחליפה בצורה חלקה את תחושת הגוף הפיזי. אם עושים את זה מתוך ערות מלאה, אין שום פער בתחושת הגוף או בהכרה, ופשוט קמים מהמיטה בגוף השני. החושך שרואים לפעמים אחרי מעבר כזה, ונחווה כ"עיוורון" בחדר השינה, קשור לריק. כשהראייה נפתחת, אפשר למצוא את עצמנו בסביבה אחרת לגמרי. במעבר אסומטי הקשב נשאר כולו חזותי. תחושות האנרגיה נחוות כאור ותמונות, ובסוף המעבר מוצאים את עצמנו בריק בלי שום תחושת גוף. הדרך הזו מרחיבה מאוד את הטווח שאפשר להגיע אליו.