העבודה

שיטת חקירה עצמית לעבודה עם מחשבות מלחיצות ואמונות מגבילות. לפי השיטה, הסבל נוצר מהוויכוח עם מה שיש ומהאמונה במחשבה על מה שקרה, ולכן חוקרים את המחשבה עצמה. לפי סיפור המייסדת, השיטה נולדה ב-1986 מתוך התעוררות פתאומית אחרי שנים של דיכאון. התהליך מסוכם בארבע פעולות: שופטים, כותבים, שואלים, הופכים. זיהוי: בוחרים מצב מלחיץ מסוים ורושמים את המחשבות עליו במשפטים קצרים ופשוטים, בלי לצנזר ובלי להיות "רוחניים". כלי העזר הוא דף "שפוט את רעך" (Judge-Your-Neighbor), עם שש שאלות על אדם אחד: מי מכעיס, מאכזב או מבלבל אתכם ולמה; איך הייתם רוצים שישתנה; איזו עצה הייתם נותנים לו; מה אתם צריכים ממנו כדי להיות מאושרים; מה אתם חושבים עליו; ומה לא תרצו לחוות איתו לעולם שוב. חקירה: לוקחים משפט אחד ועוברים איתו על ארבע השאלות: - האם זה נכון? עונים רק כן או לא. - האם אפשר לדעת בוודאות שזה נכון? שוב רק כן או לא, אחרי מבט נוסף ומדויק. - איך מגיבים כשמאמינים למחשבה? מתבוננים ברגשות ובתחושות הגוף, באיך מתייחסים לאחר ולעצמי, במה שהמחשבה נותנת ובמה שהיא מונעת. - מי הייתם בלי המחשבה? חווים לכמה רגעים את אותו מצב בלי להאמין לה. אין צורך לוותר עליה במציאות. היפוכים: בסוף הופכים את המחשבה כלפי עצמי, כלפי האחר ואל ההפך, ומוצאים לכל היפוך דוגמאות אמיתיות. עקרונות: כל אחד מוצא תשובות משלו בקצב שלו, ואין תשובה "נכונה". המנחה מקשיב ושואל ונמנע מעצות ומוויכוח. כשמתחילים להצדיק, להתגונן או להסביר באריכות, חוזרים בעדינות לשאלות. המטרה היא למידה וצמיחה, ובסוף משאירים רגע של שקט, כי לפי השיטה העבודה ממשיכה לפעול גם אחרי שהשאלות נגמרות.