ראייה שקופה ביציאה

תיאור שחוזר אצל כמה מוקרנים שלא הכירו זה את זה: מחוץ לגוף הם ראו את פנים הגוף הפיזי, את הלב פועם, את הדם זורם, את העורקים והשרירים, "כאילו הייתי עשויה זכוכית", וגם את החומר סביבם כשקוף. אישה בטראנס מגנטי ראתה את דיירי הדירות השכנות "כאילו גרנו בבית של בדולח", ועברה מקצה פריז לקצה "מהר כמו מחשבה". חרט שנשכב עייף ראה את איבריו ואת דמו, ניסה לכבות מנורה ולא הצליח לסובב את הדיסק, הביט במראה ומבטו חדר דרך הקיר לחדר השכן, וקרא שם כותרות של ספרים שאומתו למחרת. איש שנחנק מאדי מנורה תיאר שהחומר כאילו "התמוסס במגע המחשבה", ראה את גופו כ"עצבים וורידים ברטט אור", ואת אמו דרך הקיר "קורנת אור זרחני". הוא רצה שתתעורר, והיא קמה, פתחה חלון ונכנסה לחדרו, ו"המגע שלה החזיר אותי".