גוף החיוניות

שכבה חצי-פיזית בין הגוף הפיזי לגוף הנפש, שנקראת גם "מעטה הגוף". היא נושאת את כוח החיים, ואין לה איברי חושים, ולכן היא לא משמשת כלי לתודעה. כשהיא עוטפת את גוף הנפש, התודעה מתעמעמת לרמת חלום והסביבה נראית מעורפלת ואפורה. ביציאה טבעית מהגוף רק מעט ממנה יוצא יחד עם גוף הנפש, וגם המעט הזה מונע ממי שעוד חי להגיע לתודעה המלאה של אחרי המוות. ביציאה כפויה, בהרדמה, בהלם או בתאונה, יוצא חלק גדול ממנה ועוטף את גוף הנפש, ולכן נשארים בסביבה הארצית או נכנסים לתנאי האדס. במוות כל השכבה יוצאת יחד עם גוף הנפש. ההשלה שלה, בדרך כלל אחרי שלושה עד ארבעה ימים, היא "המוות השני", ורק אחריה מתעוררים בתנאי גן העדן. השכבה שהושלה נמשכת בחזרה אל הגוף הפיזי ומתפרקת יחד איתו. הרחבה: השערה של חוקר יציאה מודרני: ייתכן ש"גוף האנרגיה" או "הכפיל האתרי" של ספרות היציאה הוא גוף החיוניות. לפי התיאור המקורי, גוף החיוניות דבוק לגוף הפיזי לצמיתות ונפרד ממנו רק במוות, או אצל מדיומים פיזיים. אם כך, זה יכול להסביר למה בשיתוק שינה מודע "נתקעים" בגוף ולא מצליחים לזוז: התודעה נמצאת בתוך גוף האנרגיה. ההשערה המתוקנת שלו היא שהחיבור לא קבוע, "כמו סקוטש" עקשן שבכל זאת אפשר לנתק.