ויפלאסה

ויפלאסה מציינות ארבעה עיוותים בתפיסה: הארעי נחווה כקבוע, הלא-מספק כמספק, הלא-עצמי כ"אני", והלא-נקי כנקי (AN 4.49). אין אלה טעויות אינטלקטואליות - אלא אופן שבו החוויה עצמה מגיעה לתודעה מכבר "מסולפת". לדוגמה: אדם שמחזיק בתדמית עצמית חיובית עשוי לחוות ביקורת כאיום קיומי - לא מפני שהוא טועה בלוגיקה, אלא מפני שהוא תופס את התדמית כמשהו קבוע ואמיתי. ויפלאסה קשורה לאוויג'ה אך שונה: אוויג'ה עוסקת באי-ידיעה יסודית, ואילו ויפלאסה עוסקת בעיוות ברמת התפיסה עצמה - כיצד ראיית החוויה מגיעה.