שְׁלִיפַת זִכְרוֹנוֹת אוֹטוֹבִּיוֹגְרָפִיִּים בְּאֶמְצָעוּת רְמָזִים גּוּפָנִיִּים

שם עצם, נקבה | מונח תיאורי בתחום הזיכרון האוטוביוגרפי והקוגניציה הגופנית מקור המונח: צירוף המונחים האנגליים Body-Cued (מונחה באמצעות רמזים גופניים), Autobiographical (אוטוביוגרפי, הנוגע לחוויות חייו של האדם) ו־Recall (שליפה או היזכרות). הצירוף מתאר תופעה הנחקרת במסגרת הזיכרון האוטוביוגרפי והקוגניציה הגופנית (Embodied Cognition), אך אינו שם תקני ומוסכם של מנגנון זיכרון עצמאי. הגדרה: תהליך של שליפת זיכרונות אוטוביוגרפיים באמצעות רמזים הנובעים ממצבו הגופני של האדם, כגון תנוחה, תנועה, תחושה פנימית או מצב גופני המזכיר היבט מן החוויה המקורית. רמזים אלו עשויים להפעיל קשרים אסוציאטיביים בין החוויה הגופנית הנוכחית לבין התנסויות מן העבר, ובכך לסייע בהעלאת זיכרונות למודעות. התהליך מבוסס על האפשרות שמידע הנוגע למצבו הגופני של האדם בעת התרחשות אירוע משתלב בייצוג הזיכרון שלו, כך שחזרה למצב גופני דומה עשויה להקל על שליפת פרטים הקשורים לאותו אירוע. מחקרים על זיכרון תלוי הקשר ועל השפעת תנוחות גוף מצביעים על כך שמצבים גופניים מסוימים עשויים להשפיע על נגישותם של זיכרונות אוטוביוגרפיים. הבחנה: בניגוד לשליפת זיכרון בעזרת רמז (Cued Recall), העשויה להסתמך על מגוון רחב של גירויים, שליפת זיכרונות באמצעות רמזים גופניים מתמקדת במידע הנובע ממצבו הגופני של האדם. היא נבדלת משליפת זיכרונות באמצעות תחושה מורגשת (Felt Sense Memory Recall), המתמקדת במשמעות החווייתית של תחושה גופנית, בעוד שרמז גופני עשוי לסייע בשליפה גם ללא התמקדות מכוונת במשמעותו.