שיטת קולומבו

מה עושים כשבדיקת המציאות לא מכריעה, כשאין טקסט לקרוא או כשאין סימני חלום בולטים, ובכל זאת יש תחושת בטן שזה חלום. כמו הבלש מהסדרה, שנכנס לחדר ומבחין בעשרה רמזים עוד לפני שהציג את עצמו, סורקים את הסביבה בנינוחות ובערנות ומחפשים ראיות לכך שחולמים. ההנחיה לשלב שלפני הצלילות: לא לקבל אף "עובדה" שסותרת את החשד בלי לבדוק אותה היטב, כי זה הרגע שבו נוטים לשכנע את עצמנו שזה לא חלום. אפשר לתרגל את זה גם בערות, כחלק מחיים צלולים. הרחבה: חמשת השלבים: (1) כשחושדים שחולמים, לסרוק את הסביבה ולגעת בדברים; (2) לשאול "איך הגעתי לכאן? איפה הייתי קודם? מה הדבר האחרון שאני זוכר/ת?"; (3) לתרגל גם ביום, למשל עשר דקות ביום, התבוננות צמודה במרקמים וחיפוש עדויות לתופעות דמויות חלום; (4) בכל פעם שהחקירה מגלה משהו מפתיע ("ציפיתי שהקליפה של העץ תרגיש אחרת"), לעשות בדיקת מציאות; (5) "חולמים כמו שחיים". חוקר חלימה צלולה שמובא מרחיב את זה ל"בלש של החיים": לשאול כל הנחה, להגדיל ידע ולחפש רמזים, כי קבלה של דברים כמות שהם היא בדיוק החשיבה העצלה שמובילה לחלומות לא צלולים.