טָעוּת מְכוֹנֶנֶת

שם עצם, נקבה | רבים: טעויות מכוננות מקור המונח: צירוף המילים ״טעות״ ו״מכוננת״, הנגזרת מן הפועל ״לכונן״, שמשמעותו לייסד, ליצור או להביא להתהוותו של דבר. המונח מתאר טעות שאינה רק קודמת להתפתחות מסוימת, אלא מהווה מרכיב הכרחי בתהליך היווצרותה. הגדרה: טעות המהווה שלב הכרחי בתהליך התהוותה של הבנה, יכולת, תובנה או התפתחות מסוימת, כך שללא התרחשותה לא הייתה מתאפשרת אותה התפתחות במתכונתה המסוימת. המונח מתאר מצב שבו עצם השגיאה, ההתנסות בה והמפגש עם השלכותיה משתתפים באופן מהותי ביצירת שינוי שלא היה מתרחש באותה דרך בלעדיהם. טעות מכוננת עשויה לאפשר לאדם לזהות את מגבלותיה של תפיסה קודמת, להיחשף לסתירה בין ציפיותיו למציאות, לפתח יכולת הבחנה חדשה או לגבש הבנה שלא הייתה נגישה לו קודם לכן. תפקידה המכונן של הטעות אינו נובע מעצם היותה שגויה, אלא מן התפקיד ההכרחי שמילאה בתהליך ההתפתחות המסוים. הבחנה: בניגוד לטעות כורחנית (Deterministic Error), שהכרחיותה מתייחסת לסיבות שהובילו להתרחשותה, טעות מכוננת מוגדרת על פי תפקידה ההכרחי בהתהוותה של תוצאה התפתחותית. היא נבדלת מטעות הכרתית בלתי נמנעת (Epistemically Unavoidable Error), הנובעת ממגבלות הידיעה של האדם. לא כל טעות שממנה הופקה למידה היא טעות מכוננת, שכן למידה בעקבות טעות אינה מוכיחה שהטעות הייתה הכרחית להתרחשותה.