טָעוּת הַכָּרָתִית בִּלְתִּי נִמְנַעַת

שם עצם, נקבה | רבים: טעויות הכרתיות בלתי נמנעות | מונח בפילוסופיה ובתורת ההכרה מקור המונח: צירוף המילים ״טעות״, ״הכרתית״ ו״בלתי נמנעת״. המילה ״הכרתית״ מתייחסת לתהליכי הידיעה, התפיסה וההבנה של האדם, ואילו הביטוי ״בלתי נמנעת״ מציין מצב שבו לא הייתה אפשרות מעשית להימנע מן הטעות בתנאים הנתונים. המונח מקביל לצירוף האנגלי Epistemically Unavoidable Error, המתאר טעות שאי־הנמנעות שלה נובעת ממגבלות ההכרה. הגדרה: טעות הנובעת ממגבלות הידע, התפיסה, ההבנה או יכולת ההסקה של האדם, אשר מנעו ממנו לזהות את שגיאתו או להגיע למסקנה נכונה בתנאים שבהם פעל. המונח מתאר מצב שבו האדם מחזיק בתפיסה שגויה או מקבל החלטה מוטעית, אף שלא עמדו לרשותו האמצעים ההכרתיים הנדרשים כדי להבחין בטעות ולהימנע ממנה. טעות הכרתית בלתי נמנעת עשויה להתרחש בשל היעדר מידע חיוני, חשיפה למידע מטעה שלא ניתן היה להפריכו באמצעים זמינים, מגבלות תפיסתיות או היעדר יכולת להבין קשרים מסוימים בשלב נתון. אי־הנמנעות נבחנת ביחס לאפשרויות הידיעה והבירור שהיו זמינות לאדם באותן נסיבות, ולא רק ביחס לעובדה שבפועל לא ידע את התשובה הנכונה. הבחנה: בניגוד לטעות כורחנית (Deterministic Error), המתייחסת להכרחיות הסיבתית של התרחשות הטעות, טעות הכרתית בלתי נמנעת מתייחסת להיעדר אפשרות הכרתית סבירה להימנע ממנה. היא נבדלת מטעות הנובעת מרשלנות הכרתית, שבה האדם יכול היה לבדוק, להטיל ספק או להשיג מידע רלוונטי, אך נמנע מכך. המונח אינו מחייב שהטעות הייתה נחוצה להתפתחותו של האדם. מעמד המונח: צירוף תיאורי המבוסס על מושגים מתורת ההכרה.