ענווה כוזבת

צל של עליונות שמחופש לצניעות: ענווה שמוצגת כלפי חוץ בעוד שבפנים יושבת תחושה אמיתית של עליונות. האדם מאמין שהוא טוב, ער ומפותח יותר מהסובבים אותו, אך למד שהצגה גלויה של זה אינה מקובלת חברתית, ולכן הוא עוטף אותה בשפה של צניעות. היא נולדת לרוב מרגע של "פחות מ", כתגובה מגוננת לתחושת איום. הצד ההפוך הוא ענווה פסולה. מעבר לשתיהן יש אפשרות שלישית: לפעמים אדם באמת טוב או מפותח יותר בתחום מסוים, וזו עובדה ולא צל. הכרה בעליונות האמיתית של אחרים בתחומים שלהם מורידה לחץ שאולי לא הורגש עד כמה היה שם: אין צורך להיות הכי טוב בהכול, לכולם, כל הזמן.