צפים ושוקעים

מיון של אנשים לפי הכיוון הטבעי שבו הם יוצאים מהגוף. צפים (floaters), לפי ההסבר הרוב, יוצאים למעלה והחוצה. שוקעים (sinkers) יוצאים דרך הגב, כלפי מטה. בהרצאה מוזכרות גם דרכי יציאה נוספות: "שאיבה" דרך האוזן, החלקה החוצה דרך כפות הרגליים, יציאה מהירה כהבזק, ו"התמוססות" למקום אחר. המשמעות המעשית היא לזהות את הכיוון האישי ולבחור טכניקה שמתאימה לו, במקום להיאבק בו. התאמה לטיפוס: שאלון לפי התפיסה החושית הדומיננטית, ויזואלית, קינסתטית או שמיעתית, מצביע על דרך היציאה המתאימה. המשל: "לטעום מכל הממתקים ולבחור". דוגמאות לתחושות היציאה: "שפיכה" מהגוף כמו חלב או סירופ, קילוף כמו דבק מהאצבעות או ולקרו, התפזרות הצידה ("סקוטי, תעלה אותי"), וגדלים שונים, עד כדי גוף קטנטן שנופל לסדק המיטה.