גָּלוּת הַשְּׁכִינָה

גלות השכינה - הרעיון שהנוכחות האלוהית הנקבית הולכת עם ישראל לגלות. הזוהר: "בכל מקום שגלו ישראל, שכינה עמהם". השכינה לא נשארה בשמים לצפות - היא השתתפה בסבל, במצרים, בבבל, בכל הגלויות. זה משנה את פירוש הייסורים ההיסטוריים: לא עונש מרחוק אלא השתתפות אלוהית בכאב. "תיקון" השכינה: שובה מגלות קורה כשישראל חוזרים - אבל החזרה עצמה אפשרית בזכות ליווי השכינה המתמשך לאורך הגלות. שני פנים: מחד, הגלות כמניעת אור; מאידך, הגלות כחיפוש השכינה בחשכה. בעצם - כל ניצוץ שיועלה בגלות הוא גאולת השכינה.