גְּמַר תִּיקּוּן

המצב שאליו כל הבריאה מתכנסת: כשהרצון-לקבל בכל הנשמות ישתנה - לא יידחק ולא ייאסר, אלא ישתנה בטבעו - לרצון-להשפיע. ברגע הזה הכלים יהיו שווים בצורתם לאין-סוף, ויוכלו לקבל אורו ללא שבירה ובלי הסתר. הזוהר: "תורה חדשה מאתי תצא" - כי כל מבנה האיסורים והמצוות קיים בגלל הרצון-לקבל שלא תוקן; ברגע שהוא מתוקן, המציאות כולה משתנה. זה לא אירוע חיצוני שמישהו יכריז עליו - אלא הצטברות של כל תיקון פרטי בכל נשמה. כל פעם שאדם מפנה את הרצון-לקבל שלו - גם לרגע, גם בדבר קטן - הוא לבנה אמיתית בבניין הזה.