גַּן עֵדֶן עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן

בקבלה, גן עדן קיים בשני מישורים שונים. גן עדן תחתון: הרמה שאליה עולה הנשמה מיד לאחר המוות - רמת ה"יצירה" שבה היא חווה "פירות" של מה שיצרה בחייה. גן עדן עליון: הרמה של עולם הבריאה - שם הנשמה לומדת ישירות מ"מחסני" הידע האלוהי, ללא מסנן של גוף. ההבדל: בגן עדן תחתון הנשמה עדיין "חווה" בדמות אישיותה הקודמת; בגן עדן עליון היא משתחררת מהצורה האישית ומתמזגת בשפה קוסמית. הזוהר מתאר גן עדן עליון כ"ישיבה עליונה" שבה הצדיקים לומדים "חידושי תורה" שאין להם מקביל בעולם הזה. שני הגן עדן אינם קיצה - הנשמה חוזרת לגלגול כשמגיע הזמן.