תקופת הטעינה

ההכנה המצטברת שקודמת ליציאה מהגוף: מדיטציות שבהן מתרגלים את היציאה בדמיון, ניסיונות יציאה, עבודת אנרגיה, קריאה ושיעורים. כמו פס טעינה שמתמלא מ-1 עד 100, כל תרגול מוסיף אחוזים, והחוויה מתרחשת כשהתנאים מתמלאים במלואם. בטעינה של 80% עדיין אין יציאה, וכשהפס מגיע ל-100 היא קורית בבת אחת. כשהמיומנות מבוססת, תקופת הטעינה מתקצרת מאוד ונבנית מחדש לכל מטרה. דוגמה: כדי לקבל תשובה לשאלה מסוימת מגדירים מטרה, מתרגלים מדי יום מדיטציה שבה כבר רואים את עצמם במקום שבו נמצאת התשובה, ומוסיפים ניסיונות יציאה מוקדם בבוקר. אצל מתרגל מנוסה המטרה מושגת בדרך כלל בתוך כחמישה ניסיונות, ולכן קצב הניסיונות קובע את משך ההמתנה: חמישה ניסיונות בשבוע אחד מביאים תשובה בתוך שבוע, ואותם חמישה לאורך חודש לוקחים חודש.