נעילה על סכנה

מצב שבו המוח נעול על חיפוש הבעיה הבאה. המוח מוטה מטבעו לתת יותר משקל למה שהולך רע, כי זה מה שמאיים על ההישרדות, וכשהוא נכנס למצב הישרדות הוא נעשה ערני יתר על המידה לכל דבר שלילי וכמעט בלתי אפשרי לו להתמקד בו זמנית גם בטוב. מי שחי רוב חייו בתחושת ביטחון מתקשה פחות לחשוב חיובי, כי המוח שלו אינו נעול על סכנה מלכתחילה. מי שחווה טראומה, כאב או פגיעה למד להישאר במצב קבוע של חיפוש. מכאן שדרישה "לחשוב חיובי" מהמצב הזה נחווית כאיום. ההבחנה המעשית: מיקוד חיובי כבריחה הופך לעוד צורה של התנגדות, ומיקוד חיובי כבחירה מודעת, כדי ליצור משהו או כדי להרגיע את החלק שנעול על סכנה, הופך לכלי חיזוק אמיתי. כאב ללא משמעות הוא הקשה ביותר לשאת, ולכן חיפוש משמעות במה שכואב עוזר.