ערות צלולה: מדיטציית "וואו, אני חי"

המטרה: לשכפל בערות את תחושת ההתפעלות מצלילות בחלום. יושבים או שוכבים ברוגע ומעלים את התחושה של "וואו, אני צלול! אני חולם ועדיין ער!", ומעבירים אותה לחיים: "וואו, אני חי! אני חי ומודע!" עד שמתעוררים גל תודה ואהבה לסביבה. כך מתמעטת ערות מנומנמת, כמו נסיעה שלא זוכרים ממנה דבר. תרגול קשור: אי-שיגרה (non-patterning): שינוי מכוון של מסלולים והרגלים, גם מעשים אבסורדיים כמו ללכת אחורה, והמשך שינוי כי כל הרגל חדש הופך לשיגרה. החולם מדווח על סנכרוניות תכופה כתוצאה.