המוות האישי כבעל ברית

מפגש פנים אל פנים עם דמות המוות האישית: המוות כיועץ שהולך לצד השמאלי של השמאן. המפגש מעלה רעד ופחד, וגם חיוניות גולמית, ומחזיר ממנו אומץ ובהירות. דמות המוות מופיעה במסכות רבות: אישה בשחור וסגול בשם "רחמים" ששואלת "רוצה להיות חברים?"; חייל סקוטי עם חרב רחבה שחותך את הגוף לארבעה, בסימן צלב, כדי לשחרר ולהגן, כך שצורת הגוף לא תנוצל בידי ישויות מתחזות; קאלי כ"אחות קנאית"; ואפילו בית אבות שליו עם שרכים. במסורות אחרות: מָסָאוּ'וּ ההופי, שלד עם מסכה ששומר על הגבולות ומעורב בהומור, האדס ("הבלתי נראה") ופלוטו ("העשיר"), ימה שמגיע למאזין שמקשיב לסיפורים. אחרי המפגש אפשר לחזור אל חיי היומיום כשהמוות מעיר את ההקשר הרחב ונוטל את הסחות הדעת.