שקילת הלב: שש שאלות לפני המוות

תרגיל של ראיית החיים מנקודת המוות, ובו אדם מדמיין את עצמו על ערש דווי, הגוף עומד להישאר, ושואל בכנות שש שאלות: מה לא עשיתי ומה אעשה אם אקבל הזדמנות? מתי נמלטתי מפחד ואם אוכל להתמודד עם מצב דומה עכשיו? איזה כאב גרמתי ואיך אפייס? על מה אני יכול לסלוח לאחרים? על מה אני לא מסוגל לסלוח לעצמי? והאם אני מוכן לבקש עזרה ולסמוך על כוח האהבה? הדימוי שואב משני מקורות: כלל של מייסד מסדר ישועי, "נניח שאני במוות, איזו פעולה הייתי רוצה שנקטתי", ו"שקילת הלב" המצרית, שהמשפט שאחרי המוות בה הוא שיפוט עצמי בעקבות ביקורת חיים. מהמעמד חוזרים עם הקלה: אפשר לקום ולנצל את הזמן כדי לחיות ולמות בלי חרטות.