התבוננות עצמית וזכירה עצמית לאורך היום

תרגול של "להיות מודע שאתה מודע": מדמים שיש "אתה" נוסף, צופה בלי שיפוט וביקורת, שמתבונן בגוף, בחשיבה וברגש בכל רגע. זה אינו קול פנימי שמשוחחים איתו אלא עד מנותק, ויש בו שתי מודעויות: אחת שקועה בעולם והשנייה מנטרת אותה. כמעט בלתי אפשרי להחזיק את המצב יותר מכמה דקות, ובדרך כלל שוכחים אותו לפני שמבחינים בכך, ואז מתקינים אותו מחדש ברקע. התרגול מוכר ממסורת "הדרך הרביעית" כזכירה עצמית, ויש המספרים על מורה שהיה מתבונן בעצמו בהירדמות, מניח לגוף לישון ושומר על מוחו ער. משך ההחזקה מתארך בהדרגה, וההשפעה היא ריכוז וערנות גבוהים שמגבירים את הסיכוי להבין בחלום שחולמים. מסורת טיבטית ראתה בערנות רציפה, בערות, בשינה ובחלום, את שיא המודעות.