עיצוב תרבותי של הזיות בשיתוק שינה

תיאורי הנוכחות בשיתוק שינה משתנים בין תרבויות: ביפן "קאנאשיבארי", בניופאונדלנד "ההג הזקנה", בסין "דיכוי רוחות", באירופה אינקובוס וסוקובוס, ובארצות הברית, אחרי שהצלחות המעופפות הפכו לתרבות פופולרית, דיווחי חטיפה ובדיקות על ידי חייזרים. הדפוס אחיד (בהלה, נוכחות מאיימת, לחץ על החזה) והתוכן נשאב מציפיות התרבות. הכותבת מצביעה על כך שהזיות אלה "ניתנות לעיצוב לפי הציפיות", ואינן חייבות להיות שליליות: יש שרואים רוחות מדריכות, סמלים דתיים או מלאכים. הטיפול המוצע: אהבה כלפי הדמות ובקשה לעזרה, ולא מאבק.