שלבי השינה

החלוקה המקובלת היום, מאז שאיגוד רפואת השינה האמריקאי איחד ב-2007 את השלבים 3 ו-4, היא לארבעה שלבים. NREM1: שינה קלה וישנוניות, גלי אלפא של ערות רגועה, דימויים היפנגוגיים, ולפעמים "קפיצות מיוקלוניות" שמשתלבות במיני-חלום, כמו מדרגה שנעלמת מתחת לרגל. NREM2: ה"כיבוי", המודעות החיצונית מתמוססת והדופק מאט. NREM3: שינת גלי דלתא העמוקה והמשקמת, שבה משתחרר הורמון גדילה. מי שמתעורר ממנה מבולבל. REM: תנועות עיניים מהירות, הגוף משותק, חולמים, והמוח פעיל לפעמים יותר מבערות. מחזור מלא נמשך כ-90 דקות וחוזר כל הלילה. בתחילת הלילה רוב הזמן הוא שינה עמוקה עם חלומות קצרים (החלום הראשון כ-10 דקות), ובסופו תקופות ה-REM מתארכות ל-45 דקות ויותר. לכן השעתיים האחרונות של הלילה הן הזמן הטוב ביותר לחלימה צלולה, וגם המסורת הטיבטית מתארת אז יותר "חלומות בהירות". מצוין שכל אחד ישן קצת אחרת, ויש מי שחולמים צלול כבר חצי שעה אחרי ההירדמות. הרחבה: היסטוריה: שנת REM התגלתה ב-1953 בידי יוג'ין אסרינסקי, סטודנט לתואר מתקדם בשיקגו, שבלי מימון תיקן מכשיר EEG נטוש ובדק את בנו בן השמונה, הנבדק היחיד שהסכים לקבל ממתקים כתשלום. אחרי כ-70 דקות פעילות המוח של הילד דמתה לערות והעיניים החלו לרפרף מתחת לעפעפיים. זה היה הקשר המוכח הראשון בין מדידה אובייקטיבית לחוויית החלום. בגלל הפעילות הזו REM נקראה במקור "שינה פרדוקסלית". צלילות במוח: לפי מחקרים שמובאים (פרנקפורט 2009, מכון מקס פלאנק 2012), בחלום צלול חוזר לפעול הקורטקס הפרה-פרונטלי הדורסולטרלי, שכבוי ברובו בשנת REM, ולכן החלום הצלול מתואר כ"מצב כלאיים" של ערות ושינה. נצפו בו לפעמים גם גלי גמא, שקשורים גם למדיטציה.