מַצַּב הַהֲוָיָה

שם עצם, זכר | מונח מרכזי | מטאפיזיקה, זהות והתפתחות תודעתית מקור המונח: תרגום הצירוף State of Being, המתאר את המצב הפנימי שממנו האדם חווה את המציאות ופועל בתוכה. המונח קשור לעיקרון Circumstances Don't Matter, Only State of Being Matters, כלומר ״הנסיבות אינן קובעות, רק מצב ההוויה קובע״. הגדרה: האיכות הפנימית הכוללת שממנה האדם מתקיים, תופס, מפרש ומגיב למציאות ברגע נתון. מצב ההוויה כולל את ההזדהות העצמית, האמונות הפעילות, היחס לחוויה והעמדה התודעתית שממנה האדם פועל. על פי תפיסה זו, מצב ההוויה אינו רק תוצאה של הנסיבות החיצוניות, אלא גורם מרכזי באופן שבו הן נחוות ובמציאות שהאדם מאפשר לעצמו לחוות. מנגנון ההוויה: כאשר האדם משנה את האופן שבו הוא מגדיר את עצמו ואת משמעותן של ההתרחשויות, משתנה גם מצב ההוויה שממנו הוא מגיב אליהן. לפי תפיסה זו, שינוי זה קשור גם למעבר בין מציאויות מקבילות התואמות את מצבו החדש. הפרדוקס: האדם עשוי להמתין לשינוי בנסיבות כדי להרשות לעצמו להרגיש אחרת, בעוד שעל פי תפיסה זו שינוי מצב ההוויה הוא דווקא הצעד שמאפשר לו לחוות את הנסיבות באופן חדש. הבחנה: מצב ההוויה אינו זהה למצב רוח חולף או לרגש מסוים. אדם עשוי לחוות פחד, עצב או כעס ועדיין לפעול מתוך מצב הוויה של קבלה, אחריות או אמון. המונח מתייחס לעמדה הפנימית הכוללת ולא רק לתוכן הרגשי המופיע בתוכה. שימוש לדוגמה: ״לא יכולתי לשנות את מה שקרה, אבל יכולתי לשנות את מצב ההוויה שממנו אני מתייחס אליו.״