מַזְנִיחָן

שם עצם, זכר | נקבה: מַזְנִיחָנִית | רבים: מַזְנִיחָנִים | מונח בפסיכולוגיה וביחסים בין־אישיים מקור המונח: חידוש לשוני הנגזר מן הפועל ״להזניח״ בתוספת הסיומת ״־ן״, המשמשת בעברית בין היתר לציון אדם המאופיין בנטייה או בדפוס התנהגות חוזר, בדומה למילים ״שקרן״, ״קמצן״ ו״שתלטן״. המונח משמש כמקבילה עברית ל־Willful Neglector, אדם הנוקט הזנחה מכוונת. הגדרה: אדם המתאפיין בדפוס חוזר של הימנעות מודעת ומכוונת ממתן מענה לצרכיו של אדם אחר, חרף הכרתו בצרכים אלו ובאחריותו כלפיהם. המזניחן מודע לקיומו של צורך רגשי, פיזי או אחר, אך בוחר שלא להיענות לו, באופן המותיר את האחר ללא התמיכה, הדאגה או ההגנה הנדרשות. התנהגותו של המזניחן עשויה לנבוע מאדישות, מהימנעות מאחריות, מהעדפת צרכיו האישיים או מרצון להפעיל לחץ, להעניש או לשלוט באחר. עם זאת, הזנחה מכוונת אינה מחייבת כוונה לגרום סבל, אלא מודעות לצורך ולאחריות לצד בחירה להימנע ממתן מענה. הבחנה: בניגוד לאדם המזניח מתוך חוסר מודעות, חוסר הבנה או חוסר יכולת, המזניחן מאופיין במודעות לצורך ובבחירה חוזרת שלא להיענות לו. המונח אינו מתייחס לכל סירוב להיענות לצורכי האחר, אלא למצבים שבהם קיימת אחריות ממשית למתן מענה. הוא נבדל מ״מזניח רגשי״ (Emotional Neglector), המוגדר על פי סוג ההזנחה ולא בהכרח על פי מידת הכוונה.