טראומה

מה שנשאר בגוף ובתודעה אחרי אירוע, ולא האירוע עצמו. ההשפעה נקבעת לפי האופן שבו האירוע נחווה במערכת הרגשית של האדם ולא לפי גודלו האובייקטיבי, ולכן השוואה בין טראומות של אנשים מקטינה אותן ומבטלת את האישור שהאדם צריך כדי להתרפא; גם אין דרך מדעית למדוד טראומה אחת מול אחרת. קצב החיים הבסיסי הוא כיווץ והתפשטות (הלב, הריאות, מערכת העצבים: הפעלה ואחריה שחרור), וטראומה היא כיווץ שלא הצליח להתפשט, כמו שאיפה בלי נשיפה, שבה הגוף לומד לחיות בחצי קצב. גוף רגשי כזה מושך חוויות שליליות, כי כאב מושך כאב, והמשיכה נועדה להפעיל את מערכת העצבים כדי שהגוף יסכים סוף סוף לשחרר. חיה שניצלה מטורף מתחילה לרטוט אחרי שהסכנה עוברת, כדי לשחרר את ההפעלה; בני אדם לומדים לדכא את התגובה ("לא לבכות, להיות חזק").