יִשְׂרָאֵל סָבָא וּתְבוּנָה

שני פרצופים שמופיעים מ"תוך" הבינה כשהיא יורדת לאינטראקציה עם העולמות הנמוכים. תבונה (תבונה = "הבנה-בפעולה") היא בינה כנגישה מעשית - לא ים ההבנה המופשט אלא החכמה שמגיעה בפועל לתודעה. ישראל סבא (זקן ישראל) הוא חכמה כשיורדת. "ישראל" כשם לפרצוף: ישראל פירושו "שנלחם עם אלוהים וגבר" - מייצג את השכל שמתמודד עם המציאות האלוהית ומייצר הבנה נגישה. ישסו"ת הם ה"סבא-סבתא" בהיררכיה הפרצופית - החכמה ואהבה שמגיעה ממי שחי דרך ניסיון עמוק. כל שכבת ידע שאנו "מרגישים" - לא רק מבינים - מגיעה דרך ישסו"ת.