יְרִידַת הַנְּשָׁמָה

"ירידת הנשמה לגוף" היא ה"ירידה לצורך עלייה" הגדולה ביותר. לפני לידה, הנשמה עומדת לפני הפרגוד ו"יודעת" את מה שהיא יורדת לתקן. בלידה - שכחה ("מלאך מכה על הפה"). ה"שכחה" אינה עונש - היא הכרחית: ידיעה מלאה של המשימה תמנע את "הניסיון" האמיתי. הנשמה יורדת מוכנה: היא עברה "בית ספר" בשמיים, קיבלה "נשמת שורש", ובחרה (ברמה שלמעלה מהמודעות שלה) את ההורים, הזמן, והנסיבות. ה"כלים" שהיא תפגוש - הרגשות, הגוף, המשפחה - אינם אקראיים. "גלות הנשמה" = ירידתה לגוף. "גאולת הנשמה" = השלמת תיקונה ועלייתה. מרכב: ירידה = ביטול "עצמיות הנשמה" כדי שתוכל לצמוח.