אזור השקט

האזור הצמוד מעל הגוף שאליו הגוף העדין עולה בזמן השינה. בערות הגוף העדין חופף לגוף הפיזי בכל חלק. בהירדמות הוא נע מעט כלפי מעלה ויוצא מהחפיפה: "לא נופלים לישון, עולים לישון". כמה רחוק הוא עולה תלוי במצב הגוף: גוף חיוני ובריא משחרר אותו רק סנטימטרים, גוף עייף מאוד משחרר אותו יותר, ואחרי כמה שעות של שינה, כשהגוף רפוי ופסיבי, הוא כבר נמצא כמה עשרות סנטימטרים מעליו. בזמן הזה הגוף העדין ניזון ומתחזק. כשמישהו מתנדנד בין שינה לערות ומתעורר פתאום, הגוף העדין, במקום לחזור לאט לחפיפה, צונח בבת אחת, והאדם מתעורר בקפיצה או בבעיטה, ולעתים קרובות עם חלום על נפילה. בזמן שהגוף העדין בחוץ, הרצון התת-מודע שולט בו, ולכן אי אפשר ללכת לאיבוד: התת-מודע מחזיר אותו לגוף מהר יותר ממחשבה מודעת.