בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ.
משלי כד, יז
המכונה החכם באדם מייעץ לנו שלא לשמוח בנפילת אויבנו. נראה שאותו חכם הבין היטב ששמחה לאיד במראה משתקפת לנו במראה בצורה שלילית.
שמחה לאיד במראה היא שנאה עצמית. שמחה על נפילתו של אני אחר היא שמחה על נפילתי שלי.
שמחה על הסרת הסכנה היא דבר אחד, אך חלוקת בקלאוות וחגיגה היא דבר אחר. לכל מחשבה ולכל פעולה יש את המראה שמשתקפת ממנה.
כל אדם נברא בצלמו. גם מחבל עם IQ גבוה ש-40 שנה תכנן איך למרר לנו את החיים.
המורים הכי גדולים שלנו הם האויבים שלנו. אנחנו לא רוצים להידמות אליהם, אנחנו רוצים ללמוד מהם, להביט במה שהם משקפים לנו, ולהיזכר שוב שאנחנו נבראנו בצלמו של הבורא. ולהתקדם עוד צעד אחד, ולהתיישר עם הרצון של האחד.