כמה מלכודים יש על הנפש. כמה מנגנוני הישרדות שעוד מתחבאים רחוק מהעין, ועדיין שולטים בנו.
כמה אמונות יש לשנות. כל תשתית ישנה שצועקת שזו "המציאות", כשהיא רק זיכרון כאוב מהעבר.
כמה מלחמות יש בתודעה. כמה בפנים, ככה בחוץ. כל אדם נלחם מלחמה אחרת. נלחמים באסטרל, נלחמים במערכות יחסים, נלחמים בכביש, גם על הספה מול הנטפליקס, וגם שם בעזה.
כמה שיעורים דרושים כדי ליישר ספירה אחת. וכמה אחרים כדי לצאת מדפוס אחד עמוק. בכמה כאב עוד נעבור כדי להצליח להשתנות? זו השאלה שכל לב פועם שואל בלילה.
כן, זה כואב. כן, זה נראה אין-סופי. אבל כל שינוי, כל טרנספורמציה, כל שחרור מצטבר בתודעה ונחקק. זה לא עוד סיבוב. זה בורא מסלול חדש.
כל רטט משחרר. כל אמת משדרגת. כל רגע של אומץ משנה את התדר.
אני משתף אותך במה שעמוק בפנים אתה כבר יודע, לא כדי לדכא, אלא כדי לתת לך אישור. החוויה שלך אמתית, עמוקה ודורשת הכרה מלאה. אני רק נותן לה מילים, מזהה תדרים, ומוריד את הגזלייט, את השקר של אלו שאינם מוכנים לפגוש אותך בדיוק היכן שאתה נמצא.
גם כשנראה שהדרך חשוכה וארוכה, יש בידינו את הכוח לבחור, לשנות, להרים את הראש ולבחור בדרך מיושרת קדימה. יש ניצוץ קטן של אור שלא נכבה אף פעם. מצא את הנקודה הזו בך. תלמד לשמר אותה, להחזיק אותה. וגם כשהיא נופלת, תלמד להרים אותה. היא תמיד שם.
כל צעד קטן, אפילו כשהוא כואב, הוא צעד של יצירת עתיד חדש. בבקשה ממך, השתדל להיות עדין עם עצמך בדרך הזו, לאהוב את הנפש שלך בדיוק כפי שהיא, פצועה, אמיצה, נכונה לצמוח.
הכוח לשינוי כבר נמצא בך. האני הגבוה תמיד שם, מחכה שתקרא לו. אנחנו לא רק מטפסים בדרכנו ומרפאים עבור עצמנו, אנחנו גם חלק מרשת של נשמות, שבה יש כוח לשתף, לקבל ולתמוך, כי יחד הכאב פחות כבד, והדרך מקבלת משמעות חדשה.
תמונה: Jay Coby Art