אֲצִילוּת

הגבוה מארבעת העולמות - ועיקרו פרדוקס: בעולם האצילות הספירות אינן "כלים" שה׳ משתמש בהם אלא ביטוי ישיר של מה שהוא. לא "חכמתו של ה׳" - אלא "ה׳ בהיבט חכמה". ההבדל בין אצילות לעולמות שמתחתיו מקביל להבדל בין אש לחום שמגיע ממנה: החום שמחמם מרחוק כבר "נפרד" - כך עולמות בריאה, יצירה, עשייה הם "חום שהתרחק". אצילות היא האש עצמה. המילה "אצילות" מגיעה מ"אצל" - "בסמוך", "ליד". הרעיון: עדיין כה קרוב למקור שאין ביניהם הפרדה ממשית. כל עולם שמתחת לאצילות הוא "בריאה ממש" - משהו שנוצר ונבדל ממקורו. אצילות בלבד היא ביטוי בלתי-נפרד - ולכן גם הבלתי-ניתן לתפוס מבחוץ.