בַּת קוֹל

"בת קול" - "בת של קול" - ה"הד" של הקול האלוהי שנשאר בעולם לאחר שהנבואה פסקה. הגמרא: מאז שנפטרו הנביאים האחרונים, נשארה הבת קול כאמצעי הנמוך יותר של הנחיה אלוהית. בקבלה: בת קול היא ה"דיבור" של מלכות - הספירה הנמוכה ביותר שמעבירה מסרים אלוהיים לעולם הפיזי. השם "בת" אופייני: לא הקול עצמו אלא ה"ילד" שלו - מרוחק ממקור במדרגה אחת. זה מסביר אינטואיציות, קולות פנימיים, וצירופי מקרים שנראים נושאי כיוון. בתלמוד: בת קול מכריעה מחלוקות בית שמאי ובית הלל. עדות לכך שהנחיה אלוהית נמשכת גם בלי נבואה ישירה.