גִּדְרוֹת אֱמוּנָה

שם עצם, נקבה, רבים | עבודת צל, מערכת אמונות והתפתחות תודעתית מקור המונח: צירוף המילה ״גדרות״, המתארת גבולות התוחמים מרחב ומבחינים בין מה שנמצא בתוכו לבין מה שמחוצה לו, עם המילה ״אמונה״. המונח מתאר את הגבולות התפיסתיים, הרגשיים וההתנהגותיים שמערכת האמונות של האדם יוצרת סביב חוויית המציאות שלו. המונח נשען על ההבחנה בין הגדרות אמונה (Belief Definitions), המתארות את המשמעויות שהאדם מעניק למציאות, לבין הגדרות אלו ככוחות התוחמים את מרחב האפשרויות הנתפס והנחווה. הגדרה: גבולות פנימיים הנוצרים מתוך מערכת האמונות של האדם, ומגדירים את טווח החוויות, האפשרויות, הזהויות, הבחירות והמצבים התודעתיים שהוא מסוגל להכיר בהם, לקבלם או לאפשר לעצמו לממש. גדרות אמונה עשויות לקבוע מה האדם תופס כאפשרי או בלתי אפשרי, מותר או אסור, ראוי או בלתי ראוי, בטוח או מסוכן, שייך או זר לזהותו. הן אינן מתבטאות בהכרח באיסורים מודעים, אלא עשויות לפעול כגבולות מובנים מאליהם שהאדם כלל אינו מזהה כגבולות. כך, אדם עשוי להאמין שאינו מסוגל לבטא כעס, לקבל אהבה, להצליח כלכלית, להציב גבולות או לחוות חופש פנימי, לא משום שאפשרויות אלו אינן קיימות, אלא משום שהן נמצאות מחוץ למרחב שמערכת אמונותיו מאפשרת לו. גדרות אמונה עשויות להיות מצמצמות, אך גם לאפשר יציבות, הבחנה, ביטחון והתמצאות במציאות. עצם קיומה של גדר אינו מעיד בהכרח על עיוות. השאלה המרכזית היא האם הגבול תואם את המציאות ואת צרכיו של האדם, או שמא הוא ממשיך לתחום אותו גם לאחר שהתנאים שהולידו אותו השתנו. מנגנון הגידור: כאשר האדם מאמץ הגדרת אמונה, הוא אינו מעניק משמעות בלבד, אלא עשוי גם ליצור הבחנה בין מה שמתיישב עם אותה משמעות לבין מה שסותר אותה. אפשרויות התואמות את האמונה נתפסות כטבעיות, מוכרות או נגישות, בעוד שאפשרויות החורגות ממנה עשויות להיחוות כבלתי אפשריות, מאיימות, לא ראויות או בלתי מתקבלות על הדעת. במקרים מסוימים, גדר האמונה אינה מונעת מן האדם לדעת באופן שכלי שאפשרות מסוימת קיימת, אלא מונעת ממנו לחוות אותה כאפשרות ממשית עבור עצמו. לדוגמה, אדם עשוי להבין שאפשר להיות אהוב ללא צורך לרצות אחרים, ובכל זאת לחוות אהבה שאינה מותנית בריצוי כדבר זר, מסוכן או בלתי אמין. הקשר לעבודת צל: גדרות אמונה עשויות לשמר פיצולים פנימיים כאשר הן מגדירות איכויות, רגשות, צרכים או דחפים מסוימים כבלתי מתקבלים על הדעת כחלק מן העצמי. במצב כזה, חלקים החורגים מן הזהות שהאדם מרשה לעצמו להחזיק עשויים להידחק אל הצל. עבודת הצל מאפשרת לחקור את האמונות המתחזקות את הגדרות, להבין את תפקידן ואת נסיבות היווצרותן, ולבחון אם הן עדיין משרתות את האדם. הפרדוקס: האדם עשוי לחוות את גבולות האפשרות שלו כגבולות המציאות עצמה, אף שהם נובעים בחלקם ממערכת האמונות שבאמצעותה הוא תופס אותה. כך, הגדר הפנימית נעשית שקופה עבור מי שחי בתוכה, והאפשרויות שמחוצה לה אינן נחוות כאפשרויות שנחסמו, אלא כאפשרויות שמעולם לא התקיימו. הבחנה: בניגוד להגדרות אמונה (Belief Definitions), המתארות את התוכן והמשמעות של האמונות, גדרות אמונה מתארות את הגבולות הנוצרים בעקבותיהן. הגדרת אמונה היא מה שהאדם מאמין שנכון; גדר אמונה היא התחום שאותה אמונה מאפשרת לו לתפוס, לחוות או לממש. שימוש לדוגמה: ״הוא יודע שאפשר להצליח בלי להקריב את החיים האישיים, אבל הוא לא באמת מסוגל לדמיין את עצמו מצליח בדרך אחרת. זו אחת מגדרות האמונה שלו: מבחינתו, הצלחה מחייבת סבל.״