צ'וד

תרגול חזיוני טיבטי של טיפוח נדיבות וחיתוך ההיאחזות, שבו המתרגל מקריב בדמיון את גופו לכל הישויות. במסורת הבון, מתוארת התגלותו בסדרת חלומות למאסטר טונגג'ונג תוצ'ן, במאה השמינית לפי המסורת. בחלום הראשון הובל לבית קברות ובו אוהל לבן, ושם מלכת הקיום, סיפה גיאלמו, האכילה אותו מגולגולת מלאה דם ובשר והעניקה לו התחלה ב"טנטרת האם". אחר כך ביקשה שהוא עצמו ייתן התחלה לדאקיני שנאספו. הוא אמר שאינו יודע, ופתאום ידע. הבשר והדם הפכו לחמאה, סוכר, תרופות ופרחים. הוא ישן כל כך הרבה זמן שחשבו שמת, ורבו הזהיר אותו לשמור את החלום בסוד. בשנה שאחרי קיבל בחלום נוסף, במערה, את ההוראות ללמד את התרגול. בבודהיזם הטיבטי הצ'וד מיוחס בדרך כלל למורה מצ'יג לבדרון. לפי המודל, הסיפור מדגים איך החלום משמש "שער חוכמה" לגילוי תורות ולחיבור עם מורים רחוקים בזמן ובמקום. במילוני מונחים הצ'וד נקרא גם "שימוש מועיל בפחד" ו"טיפוח נדיבות": המתרגל מזמן סוגים שונים של ישויות, חותך בדמיון את גופו והופך אותו למנחות. מתרגלים אותו בשירה, בתופים, בפעמונים ובקרניים, במקומות שמעוררים פחד כמו בתי קברות ומעברי הרים נידחים. בטיבט משתמשים בו גם כתרופה כשרוחות מקומיות מפריעות לשינה.