האנושות ישנה

רעיון מסורתי (במיוחד בסופיות) שלפיו רוב בני האדם ישנים בעוד שהם סבורים שהם ערים. ההשוואה לחלום צלול מאפשרת להבין: כפי שחולם לא צלול אינו יודע שהוא חולם, אפשר שגם היום אנו מסתובבים ב"שינה ערה". חולם צלול אחד תיאר: "מעולם לא הייתי ער לפני כן". ההנחיה: חלימה צלולה אינה הארה, אלא סימן דרך שמזכיר שיש רמה גבוהה יותר של מודעות ומעודד לחפש מורה שמכיר את הדרך. דוגמה מסורתית: הסיפור על הפרפר שיצא מפי הישן, נקלע לסכנה ושב אליו. הפרפר הוא האדם, האי הוא העולם הזה, ומאחוריו עומד הישן והמציאות האמיתית.