פראנה קארמתית ופראנת חוכמה

לפי יוגת החלום הטיבטית, הפראנה הקארמתית היא האנרגיה של העקבות הקארמתיים: כשעקבה מתעוררת, הפראנה הזו מזינה אותה ונותנת לה השפעה על התודעה, הגוף והחלומות. כשהתודעה לא יציבה, הפראנה הקארמתית "סוחפת" אותה לכל מקום, בין משיכה לדחייה, ומכאן הצורך ביציבות תודעתית גם כדי לייצב חלום צלול. יש שלושה סוגים: רכה (סגולית), שזורמת בתעלה האדומה; גסה (רגשית), בתעלה הלבנה; וניטרלית, שממלאת את הגוף ומובילה לחוויה של הפראנה הראשונית. פראנת החוכמה אינה קארמתית: זו האנרגיה של הרגע הראשון של כל חוויה, תפיסה טהורה לפני התגובה, שזורמת בתעלה המרכזית ולא משאירה עקבה. לפי המודל, מכאן גם העמדה הטיבטית שעדיף לחולם הצלול לשלוט בחלום מאשר "להיחלם", כמו שעדיף לחושב לשלוט במחשבות. מובא גם תרגיל נשימה פשוט לאיזון: נשיפה חזקה מנחיר אחד שמוציאה את הפראנה הרגשית, ושאיפה רכה מהנחיר השני, ובו הסדר הפוך לגברים ולנשים. מתווסף שלפי מורה טיבטי מהמאה ה-14 יש 21,600 תנועות של פראנה ביממה, ושגם צבעים שנראים בתהליך המוות קשורים לפירוק הערוצים. בתרגיל האיזון סוגרים נחיר בקמיצה: גברים נושפים חזק מהנחיר הימני ושואפים בעדינות מהשמאלי, ונשים להפך. מתוארת גם הדמיה של אש לריפוי, משולשים אדומים וחום כמו הר געש.