תנוחת האריה הישן

תנוחת שינה שממליצות עליה חלק מאסכולות הבודהיזם הטיבטי לתרגול חלום: הראש לצפון, גברים על הצד הימני ונשים על השמאלי, כמו "האריה". זו גם התנוחה שבה מתואר הבודהה בשעת מותו. במסורות אחרות מבקשים ממתרגלים בנסיגות ארוכות לישון בישיבה זקופה, כדי שמערכות האנרגיה יישארו פעילות כל הלילה. לפי המודל תנוחת צד לחלימה מופיעה כבר בפסל "האלה הישנה" מההיפוגאום במלטה (3800-3600 לפנה"ס), מקום שבו ישנו כדי לקבל חלומות ריפוי ונבואה. מעידים שאפשר לחלום צלול גם בתנוחות אחרות, והעצה היחידה שמוצגת ככללית היא כרית גבוהה מעט למי שנרדם מהר מדי. הרחבה: ההסבר במסורת הבון: אצל גברים הערוץ שנושא בעיקר פראנה של רגשות שליליים נמצא בצד ימין, ואצל נשים בשמאל. השכיבה על הצד הזה סוגרת אותו מעט ופותחת את ערוץ החוכמה, וגם הריאה שבצד הזה נלחצת, כך שהנשימה עוברת יותר לנחיר השני. היד התחתונה מתחת ללחי, היד העליונה לאורך הגוף, הברכיים מעט כפופות. לפי הכותב, בטיבט ישנים על שטיח של כתשעים על מאה ושמונים סנטימטרים, ומי שזז יותר מדי נופל, ולכן שומרים על התנוחה גם בשינה. במיטות המערביות הגדולות הגוף מסתובב "כמו מחוגי השעון", ושמירה על התנוחה עוזרת לשמור על מודעות.